האם הטיפול התרופתי לחולי פיברומיאלגיה יעיל?

תסמונת פיברומיאלגיה היא מחלה שקיבלה אבחון ושם רשמי רק בשנים האחרונות.

לאורך כל ההיסטוריה היה ניתן לשמוע תלונות על כאבים בכל הגוף, במפרקים וברקמות הרכות אולם מעולם לא ניתן שם לתופעה המסתורית. למרות שאין למחלה קשר מוצהר למגדר, היא תוקפת לרוב נשים, כ-2-4% באוכלוסייה סובלות ממנה, אך הסיבה לכך אינה ידועה.

החולות חוות כאבים עזים אשר עלולים להשפיע על אורח חייהן התקין, לשבש את סדר יומן ולהפוך פעולות פשוטות לבלתי אפשריות. על אף הכאבים העזים לא ניתן לגלות עקבות למחלה בבדיקות מעבדה ולכן עד לפני מספר שנים המחלה הייתה לא מאובחנת והחולות היו נאלצות להמשיך ולסבול ללא הבנה למצבן.

המחלה

הכאבים המגיעים מהמחלה יכולים להיות קשים מנשוא. מדובר על אזורים כואבים במגוון המפרקים בגוף וגם בשרירים ובגידים, כך שכל תנועה מעוררת את מרכז הכאב במערכת העצבים המרכזית. חוקרים רבים טוענים כי סף הכאב של מערכת העצבים המרכזית אצל החולות נמוך יותר, ולכן תנועות רגילות יכולות להיחשב ככואבות במיוחד.

בנוסף לכאבים מטופלות רבות סובלות מכאבי ראש, פגיעות במצב הרוח, תשישות, עייפות ופגיעה באיכות השינה.

המלצות טיפוליות

איגוד הריאומטולוגיה בישראל פרסם נייר עמדה לגבי הטיפול בפיברומיאלגיה וכיצד יש לעשות זאת נכון. ההמלצות כוללות פעילות גופנית, הידרותרפיה, וטיפולים התנהגותיים קוגניטיביים המוכרים כעוזרים לשנות את דרך החשיבה של המטופלים וכך להגיע אל סף כאב גבוה יותר.

מלבד טיפולים אלו ממליצים הרופאים לשלב תרופות נוגדות דיכאון, נוגדות חרדה וגם כאלו המשפיעות על כאבים כרוניים. תרופות נוספות שניתן לשלב הן נוגדות פרכוסים שמנגנון פעולתן הוא חסימת אותות חשמליים וכך הפחתת היכולת לשדר כאב.

חוסר היענות תרופתי

מרתק לגלות כי בעוד טיפולים כגון פעילות גופנית והידרותרפיה זוכים להיענות גבוהה, תרופות אינן זוכות לאותו היחס. רוב החולים אינם מקפידים על תרופותיהם וחולות רבות דיווחו כי הן לוקחות את התרופות על בסיס חודשי בלבד כאשר המינון הראשוני מתאים ללקיחה יומית.

חוסר יעילות תרופתית

הסיבה הראשונה והברורה ביותר. מטופלות רבות אינן חוות שיפור עם לקיחת התרופות. הכאבים לא נפסקים, התשישות ואיכות השינה הפגומה לא נעלמות ולכן אין עקביות והתמדה בלקיחת התרופות – מאחר ואין תוצאות בשטח.

תופעות לוואי

לכל אותן תרופות הנמצאות ברשימה לטיפול בפיברומיאלגיה יש תופעות לוואי, כפי שיש לכל תרופה אחרת. השמנה, כאבי ראש וסחרחורות הן רק טעימה קלה מן התופעות שעלול לסבול מי שנוטל תרופות אלו על בסיס קבוע. הרתיעה מתופעות הלוואי הללו כל כך גדולה שיש מטופלות שמעדיפות להמשיך ולסבול מהכאבים המוכרים ולא להתמודד מול שיבוש במנגנונים נוספים בגוף.

הסיבה לתופעות הלוואי הנרחבות נובעת מן העובדה כי רבות מן התרופות מיועדות לעבודה על מערכת העצבים כבר בשלב שידור הכאב אל החיישנים ברחבי הגוף. שיבוש התדרים של מערכת העצבים עלול להביא איתו תופעות לוואי קשות מהן מעוניינות המטופלות להימנע.

תיוג חברתי

למרות שישנה התקדמות בנושא, מחלות הנפש עדיין נחשבות כטאבו בקרב חלקים רבים בציבור. אנשים מסתירים מחלות, אינם מעוניינים לדבר על הנושא וודאי שלא מפרסמים שהם נוטלים תרופות כנגד דיכאון או חרדות.

מאחר ותרופות אלו הן חלק מסל התרופות המוצע לחולות פיברומיאלגיה, חולות רבות אינן מסוגלות להתמודד עם המחשבה על התיוג החברתי אותו יחוו במידה ויתפרסם בציבור כי הן נוטלות תרופות הנחשבות לפסיכיאטריות ולכן ההיענות אליהן הופכת להיות נמוכה יותר.