פיברומיאלגיה היא תסמונת שתוקפת כ-2% מהאוכלוסייה ורוב הסובלות ממנה הן נשים. התסמונת מתאפיינת בכאבי שרירים וגידים המפושטים בכל הגוף. המחלה מוגדרת כתסמונת מכיוון שאין לה גורם אחד ברור ויש לה מספר תסמינים מאפיינים.
המחלה מתאפיינת בכאבים, בעיקר כאבי פרקים וכן בתשישות ועייפות מתמשכים ותחושה של שינויי מצב רוח- בעיקר דיכאון ועצבות.
חסר בקורטיזול
קורטיזול הוא הורמון סטרואידי שמיוצר בבלוטת יותרת הכליה (הקרויה גם בלוטת האדרנל). ההורמון משתחרר מבלוטת האדרנל אל זרם הדם במצבים של סטרס.
הבקרה על הפרשת קורטיזול נעשית באזורי שליטה הורמונאליים במוח. אזור בשם היפופיזה מפריש הורמון בשם ACTH שמגיע לכליה וגורם לה לייצר קורטיזול. ההיפופיזה גם היא עוברת בקרה על ידי אזור גבוה יותר במוח בשם היפותלמוס.
ניתן אם כך לומר כי הבקרה על הפרשת קורטיזול מתרחשת בציר היפותלמוס- היפופיזה- אדרנל.
הרבה מהסימפטומים המאפיינים חסר בקורטיזול מופיעים גם בפיברומיאלגיה. עובדה זו הביאה לראשונה חוקרים לחשוד כי אולי הבעיה בפיברומיאלגיה נובעת גם היא מחסר בקורטיזול.
קבוצת חוקרים מצאה כי לחולי פיברומיאלגיה (בעיקר לנשים שבהם) יש רמות נמוכות יותר של קורטיזול בדם מאשר לאנשים רגילים.
המנגנון שגורם להופעת פיברומיאלגיה
כפי שציינו קודם לכן, אחד מתפקידיו של ההורמון קורטיזול הוא דיכוי של המערכת החיסונית. קורטיזול הוא אחד החומרים היחידים שמיוצרים על ידי הגוף ויודעים לדכא תהליכי דלקת. הקורטיזול הוא הורמון סטרואידי, ואת פעולתו אנו מנסים לחקות כאשר אנו נותנים לחולים עם דלקות כרוניות תרופות סטרואידיות.
בגלל שהקורטיזול מדכא תהליכי דלקת, במקרים של חוסר בקורטיזול אנו עשויים לראות דלקתיות מוגברת ברקמות הגוף. ייתכן וזה מה שמוביל את הגוף לפתח מחלות כמו פיברומיאלגיה, אותה אפשר להחשיב למעשה כמחלה דלקתית כרונית של השרירים ורקמות החיבור. תחילה היה קושי להוכיח את הקשר בין רמות נמוכות של קורטיזול לבין פיברומיאלגיה. הסיבה לכך היא שרמות הקורטיזול נמדדו בדם וברוק ולא תמיד נמצאה קורלציה מתאימה.