הקשר ההדוק בין פיברומיאלגיה ודיכאון הוא נושא רגיש לנשים רבות הסובלות מהמחלה ודיונים רפואיים רבים סובבים ענין זה. לעיתים קרובות קשה למטופלות לשכנע את הסביבה לגבי "אמיתות" הדיכאון ממנו הן סובלות.
תפיסות מוטעות נפוצות לגבי אמיתות הדיכאון עלולות לגרום לתחושת תסכול, הגנה או טינה, וחלק מהתפיסות השגויות נובעות מהעובדה כי לפיברומיאלגיה ולדיכאון קיימים תסמינים חופפים, אך עדיין אין בכך כדי לקבוע כי זוהי מחלה פסיכיאטרית.
דיכאון הוא מצב רפואי אמיתי מאוד עם גורמים פיסיולוגיים, כולל נטייה גנטית וחוסר איזון עצבי. בדומה לכל המצבים הפסיכולוגיים, יש לקחת אותו ברצינות ולטפל בו כראוי. מחקרים מראים כי דיכאון וחרדה עלולים להחמיר את התסמינים ולעכב את הטיפול בפיברומיאלגיה. למעשה, ככל ששיעורי הדיכאון גבוהים יותר, הם מחמירים יותר את התסמינים ומהווים מכשול להשגת הקלה מהכאבים.
חשיבות ההכרה בדיכאון בפיברומיאלגיה
מחקרים מראים כי לנשים עם מחלה זו קשה יותר להתמודד עם גורמי הלחץ הנגרמים כתוצאה ממצבן. המחלה מקשה על התפקוד בבית ובעבודה, עלולה לגרום לקשיים כלכליים, לאתגר מערכות יחסים ולמנוע מהחולה לעסוק בפעילויות מהנות. דיכאון מקשה על התפקוד של כל אדם, אך הוא קשה יותר לסובלות מפיברומיאלגיה.
חלק מהבעיה היא כי אנשים הסובלים מדיכאון רואים עצמם כחסרי אונים מול המחלה המרתיעה. פיברומיאלגיה ידועה בקשיי הטיפול שלה, ומי שחשות חוסר אונים, נוטות לעיתים קרובות לקחת בעצמם את השליטה על הטיפול שלהן ולבצע שינויים באורח החיים, אשר מסייעים להן לחוש טוב יותר.
5 דרכים להתמודדות עם הדיכאון
1. פסיכותרפיה – הרופא מסייע למטופלת למצוא את הטיפול התרופתי וסוג הפסיכותרפיה המתאימים לדיכאון. פסיכותרפיה מסייעת אף בהצלחה רבה יותר להסתגל ולהתמודד עם המחלה.
2. תרופות נוגדות דיכאון – משככי כאבים מטפלים בהפרעות כאב, אך אינם מטפלים במצב הרוח. יחד עם זאת, תרופות נוגדות דיכאון משמשות לטיפול בתסמיני פיברומיאלגיה, עם או בלי נוכחות הדיכאון.
שני סוגי התרופות המשמשות לטיפול בתסמיני המחלה, הם מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), המשפיעים על הפחתת התסמינים, ומעכבי ספיגה חוזרת של נוראדרנלין (SNRI), יעילים יותר לטיפול בדיכאון ובתסמיני המחלה. תרופות מסוג SNRI כוללות אפקסור וסימבלטה, ותרופות מסוג SSRI כוללות רסיטל ופרוזאק.
3. טיפול קוגנטיבי התנהגותי – טיפול זה מומלץ לחולי פיברומיאלגיה שמתמודדים עם דיכאון. מטרת הטיפול היא לשנות את האופן בו המטופל חושב על הכאב, ובהתאם לשנות את הדרך בה הוא מתמודד עם המחלה.
הטיפול מטפל בחשיבה שלילית. באמצעות הסבת דפוסי החשיבה, ניתן לסייע למטופלת לשנות את התנהגותה ולהתמודד טוב יותר עם המחלה.
4. הקלת הכאב והעייפות – טיפול בתסמיני פיברומיאלגיה הבסיסיים, כגון כאב ועייפות, עשויים להקל על הדיכאון. מספר תרופות מרשם זמינות לטיפול בתסמיני הכאב, וכוללים ליריקה, ומשככי כאבים שאינם נרקוטיים כגון טראמדול.
5. סיוע עצמי – דיכאון הוא סוג של אפיסת כוחות. בפיברומיאלגיה, השינה נקטעת באמצעות הכאב, והטרדה מתרחשת במשך כל היום. הקפדה על שגרת שינה קבועה וביצוע פעולות יומיומיות, כולל הקפדה על פעילות גופנית כמו אירובי, מסייעים לחולה לכונן מחדש הרגלי חיים בריאים. הקפדה על השינה חשובה ביותר לטיפול בדיכאון הקשור לפיברומיאלגיה.
הרופא מסייע למטופל למצוא את הטיפול הנכון המותאם באופן אישי, המטפל בכל תסמיני המחלה כולל הדיכאון.
