בתקופת גיל המעבר, אישה עשויה "להסתחרר" ממחשבות ולתהות שמא תחושותיה נובעות מתרחישים דמיוניים בלבד. אז זהו, שלא. השינויים ההורמונאליים המאפיינים את גיל המעבר עלולים להתבטא בתחושות עצבנות, כאב, חוסר שינה ותחושה שאינה מרעננת גם לאחר שנת לילה טובה.
תסמין הפרעות השינה הוא למעשה אחד מסימני ההיכר של פיברומיאלגיה. בשילוב עם אובדן הסידן ומינרלים אחרים, מופיעים כאבי גוף. אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה רגישים לכאב, לרעשים, לריחות חזקים, ולאורות בהירים.
עובדה ידועה היא שרוב חולי הפיברומיאלגיה, בשיעורים הנעים בין 85-90% הן נשים, אבל עובדה ידועה פחות היא כי נשים רבות הסובלות מהמחלה, עוברות אותה בגיל המעבר. עובדה זו הגיונית אם לוקחים בחשבון שרוב הנשים עם מצב זה אובחנו בין הגילאים 40-55, גילאים הנחשבים לקבוצת הגיל המקובלת לתחילת גיל המעבר. מחקרים מראים שתסמיני פיברומיאלגיה חמורים יותר בקרב נשים לאחר גיל המעבר, בהשוואה לנשים שעדיין מקבלות מחזור חודשי.
הקשר בין גיל המעבר לבין פיברומיאלגיה
כשהגוף הנשי מייצר פחות אסטרוגן, עלולים להתרחש תסמינים כגון דיכאון, נדודי שינה וחרדה בקרב חולי פיברומיאלגיה. אישה בגיל המעבר מפיקה ארבעים אחוזים פחות אסטרוגן בהשוואה לאישה שעדיין חווה וסת.
טיפול בתחליפים אינו מקל את התסמינים, למרות שהוא מוביל לשיפור קל באמצעות אסטרוגן בצורת גלולה. מספר מחקרים מוכיחים כי ירידה ברמות הורמון בלוטת התריס מוביל לתפקוד נמוך של בלוטת התריס, בשילוב עם רמות נמוכות של אסטרוגן ופרוגסטרון, המתבטאים בתסמינים כגון עייפות, כאבי שרירים, חרדה, ושינויי מצב הרוח, שהם התסמינים מהם סובלים חולי פיברומיאלגיה. המחקר הנוכחי מציע קשר נוסף המתבטא ברמות נמוכות של הורמון הנקרא קורטיזול, המיוצר על ידי בלוטת יותרת הכליה.
בין אם אישה חווה גיל מעבר ספונטני, או שהמחזור החודשי שלה הפסיק כתוצאה מכריתת רחם, התוצאה היא זהה. גם כריתת רחם מושרה בניתוח מובילה לתסמיני פיברומיאלגיה המתבטאים בכאבים בכל הגוף, תחושת דיכאון וחרדה, חוסר יכולת לישון, וחוסר ערנות גם לאחר שנת לילה.
תסמינים משולבים
רוב תסמיני הפיברומיאלגיה משותפים לתסמיני גיל המעבר. שילוב שני המצבים עלול להחריף את התסמינים ולגרום לאישה לחוש כאב מוגבר, עצבנות ועייפות. גיל המעבר גורם לכאבי שרירים, היות והשרירים מגיבים לשינויים הורמונאליים באמצעות תחושת כאב.
בעיות שינה הקשורות לגיל המעבר ושינויי הורמונים מובילים אף הם לכאבים. כל אלו הם תסמינים אותם חווים אנשים גם עם פיברומיאלגיה, ויוצרים על גוף האישה השפעה כפולה, כשהיא מגיעה לגיל המעבר.
שיטת ההתמודדות
אם אישה סובלת מפיברומיאלגיה טרם גיל המעבר, עליה להתייעץ עם הרופא כשהיא מתקרבת לגיל זה. הרופא יכול להמליץ על תוספי תזונה או שינויים תזונתיים בהם ניתן לנקוט על מנת לסייע בהחלקת המעבר.
אם אישה עברה את גיל המעבר והיא סובלת מפיברומיאלגיה, עליה להיות מודעת לשילוב השלילי של שני מצבים אלו. במצב זה ההתמודדות המומלצת היא הקפדה על תרגילי חיזוק, נטילת סידן ומגנזיום, התאמת התזונה, ומודעות גופנית ונפשית.
מומלץ להתייעץ עם הרופא לקבלת הצעות המסייעות להתמודד עם פיברומיאלגיה. חיוני ביותר להכיר את עוצמות הכאב ומאפייניו ולהבין כי התסמינים עשויים להחמיר עם הגעה לגיל המעבר. מומלץ לאישה לטפל בעצמה בעדינות ולעבור שלב מורכב זה תוך מתן אפשרות מרחב לגוף, הקדשת זמן לשינה איכותית, והימנעות ממתחים.
