קיים קשר בין מחלות של בלוטת התריס ופיברומיאלגיה, ובמקרים רבים אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה יסבלו גם מירידה בפעילות בלוטת התריס (היפותיירואידיזם).
פיברומיאלגיה היא מחלה הגורמת לכאבים חזקים בגוף במקומות רבים, ואנשים הסובלים ממנה מתלוננים על עייפות קשה לצד כאב שרירים בלתי פוסק בכל בגוף.
לטענת אנשי מקצוע רבים, קיים קשר בין פיברומיאלגיה לתת פעילות של בלוטת התריס, וככל הנראה חלק מהבסיס הביולוגי של שתי המחלות דומה. מכיוון שטיפול בהפרעה בבלוטת התריס הוא פשוט ביותר ויכול לסייע להקלה על התסמינים של שתי המחלות, מומלץ לחולים בפיברומיאלגיה לבדוק גם את תפקוד בלוטת התריס ולטפל בה במידת הצורך.
הקושי בהבנת הפיברומיאלגיה והקשר לבלוטת התריס
מחלת הפיברומיאלגיה היא מחלה אשר בסיסה הביולוגי עדיין אינו ברור, ורופאים וחוקרים רבים מנסים למצוא את המנגנון שגורם להופעת הכאבים הקשים.
קיימות מספר השערות לגבי הגורם למחלה, כמו תזונה לא בריאה וחסרים תזונתיים משמעותיים, הפרעה בתפקוד בלוטת האדרנל, כושר גופני ירוד, גורמים פסיכולוגיים, חוסר איזון בהורמוני המין וגורמים נוספים.
המשותף לכל הגורמים האלה הוא האטה של הקצב המטבולי, ובשנים האחרונות הועלתה על ידי חוקרים רבים תיאוריה שהגורם המשמעותי למחלת הפיברומיאלגיה הוא הפרעה מטבולית אשר תורמת לעייפות האופיינית ולכאבים הנלווים. למרות שכל הגורמים שצוינו יכולים כמובן לגרום לירידה בפעילות המטבולית, חסר בפעילות בלוטת התריס נחשב לגורם משמעותי ביותר לתופעה, ונפוץ מאוד באוכלוסייה.
מהי בלוטת התריס?
בלוטת התריס היא בלוטה הממוקמת בצוואר ואחראית להפרשת הורמוני התריס, אשר אחראים למספר תפקידים בגוף.
הורמוני התריס משפיעים בעיקר על הקצב המטבולי של הגוף, אך קשורים לתהליכים נוספים כמו ייצור חלבונים, רגישות להורמונים אחרים, גדילת עצם ומחזור השינה. חסר בהורמוני בלוטת התריס גורם לירידה משמעותית בקצב המטבולי של הגוף ולתסמינים שונים כמו עייפות, השמנה, כאבי ראש וכאבים נוספים.
הקשר בין פיברומיאלגיה לחסר הורמוני התריס
מלבד ההפרעה בקצב המטבולי, האפקט המופיע בחולים עם תת פעילות של בלוטת התריס תורם להסתמנות פיברומיאלגיה בשני מישורים עיקריים:
- הגברת הרגישות להורמונים וכימיקלים – הבסיס למחלת הפיברומיאלגיה הוא ככל הנראה רגישות יתר של הגוף לכאב, על רק חוסר איזון של כימיקלים. על פי ההשערות, הירידה ברמת הורמוני התריס תורמת לחוסר האיזון הזה, ולכן מגבירה את רגישות הגוף לכאב. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא השפעת תת פעילות של בלוטת התריס על הפרשת הסרוטונין, שנחשב לאחד ההורמונים החשובים המעורבים במחלת הפיברומיאלגיה.
- פגיעה במחזור השינה – להורמוני התריס תפקיד מרכזי בהסדרת מחזור השינה, ומכיוון שהפרעות שינה הן אחת התלונות העיקריות אצל חולי פיברומיאלגיה ככל הנראה קיים קשר לבלוטת התריס. ידוע שחולי פיברומיאלגיה שמצליחים לישון היטב סובלים פחות מתסמיני המחלה, ולכן השפעת החסר בהורמוני התריס על מחזור השינה הוא ככל הנראה חשוב ביותר.
תסמינים דומים לשתי המחלות
התסמינים העיקריים של פיברומיאלגיה ושל תת פעילות של בלוטת התריס דומים מאוד, ולכן ככל הנראה קיים קשר ביניהן.
בשתי המחלות, החולים סובלים מעייפות, כאבים בכל הגוף, הפרעות בשינה וכאבי ראש. כאבי השרירים המאפיינים את הפיברומיאלגיה אינם מופיעים אמנם בעצמה כזו בתת פעילות של בלוטת התריס, אך בכל מקרה ניתן להבין שקיים קשר בין הביטוי הקליני של המחלות.
שיפור לאחר טיפול באלטרוקסין
הטיפול לחולים בתת פעילות של בלוטת התריס הוא אלטרוקסין – תחליף של הורמוני התריס אשר ממלא את מקומם של ההורמונים החסרים על רקע ההפרעה בפעילות הבלוטה.
חלק מחולי הפיברומיאלגיה אשר אובחנו גם עם חסר בפעילות בלוטת התריס, דיווחו על שיפור במצבם לאחר שהחלו טיפול באלטרוקסין. ולכן, ככל הנראה קיים קשר בין המחלות וחלק מהרופאים ימליצו לחולי פיברומיאלגיה לעקוב אחר מצב בלוטת התריס ולטפל בה במידת הצורך.
