עצות לאבחון עצמי של פיברומיאלגיה

ככלל, פיברומיאלגיה מאובחנת על סמך מאפיינים קליניים בלבד, ונכון להיום אין בדיקת מעבדה ספציפית שיכולה לאבחן בצורה מלאה את התסמונת.

על כן, חשוב מאוד לאפיין את המצב הגופני בצורה מדויקת ככל שניתן על מנת שבאמת ניתן יהיה לאבחן את המחלה בצורה טובה.

צורת האבחנה הזו מאפשרת לאבחן פיברומיאלגיה גם באופן עצמי, ובכך לפנות אל הרופא בשלב מוקדם ולהתחיל טיפול תרופתי או שינוי באורח חיים.

מדוע חשוב אבחון עצמי בפיברומיאלגיה?

כאמור, האבחון בפיברומיאלגיה הוא בעיקר קליני, ומתבסס על הסיפור וההיסטוריה הרפואית. ועל כן, חשיבות האבחנה העצמית היא גדולה ביותר, בעיקר מכיוון שכל אדם מכיר את עצמו בצורה מושלמת.

אי לכך, חשוב לתעד את הופעת הכאבים, להעריך את עצמתם ואת מיקומם המדויק ובכך לאפשר להתקרב לאבחנה.

פעמים רבות אבחנה של פיברומיאלגיה "מתפספסת" מאחר והתלונות לא היו ממוקדות מספיק או שלא נשאלו השאלות הנכונות. ועל כן, חשוב מאוד להכיר את הקריטריונים לאבחנה ולנסות להגיע לאבחנה עצמית בשלב מוקדם.

מתי ניתן לשלול פיברומיאלגיה?

על מנת לא להיכנס ללחץ מאבחנה עצמית מיותרת, חשוב לזכור שבמצבים רבים אבחנת פיברומיאלגיה נשללת, ויש לחפש מקור אחר לכאב או להמתין בסבלנות עד שיעבור.

• כאב חד – פיברומיאלגיה היא מחלה כרונית ובה הכאב מופיע בצורה הדרגתית. במקרים של הופעת כאב חד באופן פתאומי כדאי לחשוב על המקור לכאב ולשחזר את הפעילויות האחרונות במטרה למצוא אותו.

• נפיחות במפרקים או בשרירים – מצבים כאלה המערבים נפיחות במפרקים המלווה באודם מאפיינים בדרך כלל תהליך דלקתי. קיימים גורמים רבים שיכולים לגרום לתהליך דלקתי במפרקים, אך מצב זה שולל פיברומיאלגיה.

• הופעת כאב חד צדדי – כמעט בכל המקרים של פיברומיאלגיה, הכאב מופיע בצורה מפושטת ודו צדדית. במקרים של הופעת כאב ממוקם וחד צדדי הסיכויים לפיברומיאלגיה נמוכים.

• תגובה לתרופות ממשפחת NSAID – במידה והכאב פחת לאחר שימוש בתרופות כמו אדוויל, נורופן, אטופן, סלבקוקס ותרופות אחרות ממשפחה זו, ככל הנראה לא מדובר בפיברומיאלגיה. תרופות אלה מקלות על כאבים הנובעים מתהליך דלקתי, ובדרך כלל לא משפיעות על פיברומיאלגיה בצורה מהירה.

 הבסיס לאבחנה – כאב מפושט ונקודות רגישות

בהגדרה, נחשוב בפיברומיאלגיה כאשר מדובר על סיפור של כאב מפושט לאורך זמן רב שאינו קשור לבעיה ידועה אחרת.

כלומר, כאשר חושבים על האבחנה של פיברומיאלגיה יש לשלול הפרעות אחרות שעלולות לגרום לכאב, כמו דלקות פרקים, חבלה או בעיה אחרת.

בעוד הבדיקה אצל הרופא כוללת שימוש בקריטריונים של 18 נקודות הכאב אותן קשה להרגיש לבד, ניתן להשתמש בשאלון שנקרא Preliminary diagnostic criteria for fibromyalgia שמאפשר להגיע לאבחנה בצורה מדויקת מאוד.

 השאלון לאבחנה העצמית

השאלון המדובר כולל 2 פרקים: WPI – Widespread pain index שבודק האם הכאב הוא אכן מפושט, ו-SS – Symptom severity שבודק את חומרת הסימנים.

על מנת להשתמש בשאלון יש לענות על 2 התנאים הבאים: כאב באותה רמה שנמשך לפחות 3 חודשים והיעדר סיבה אחרת לכאב.

WPI

בסעיף זה יש לתת נקודה אחת על כל אזור גוף בו הורגש כאב במהלך השבוע האחרון (0-19):

• צוואר
• לסת מצד ימין
• לסת מצד שמאל
• כתף מצד ימין
• כתף מצד שמאל
• אמה מצד ימין
• אמה מצד שמאל
• זרוע מצד ימין
• זרוע מצד שמאל
• חזה
• בטן
• גב עליון
• גב תחתון
• ישבן מצד שמאל
• ישבן מצד ימין
• ירך מצד ימין
• ירך מצד שמאל
• שוק מצד ימין
• שוק מצד שמאל

SS

בסעיף זה יש להעריך מ-0-3 את חומרת המצבים הבאים (0-ללא בעיה, 1-קל, 2-בינוני, 3-בלתי נסבל):

• עייפות
• התעוררות משינה ברגשת עייפות
• סימנים קוגניטיבים
• רמת הסימפטומים הכללית

תוצאות השאלון

לאחר סיכום הנקוד בכל סעיף, תוצאות השאלון מעיד על פיברומיאלגיה כאשר:

1. יש שילוב של WPI גדול מ-7 וSS גדול מ-5
2. יש שילוב של WPI בין 3-6 ו-SS גדול מ-9

חשוב לזכור שמדובר בשאלון סובייקטיבי מאוד, ולאחר קבלת תוצאות חיוביות לפיברומיאלגיה יש להגיע אל רופא המשפחה או לראומטולוג ובירור נוסף ותחילת טיפול במקרי הצורך.