אלכוהול ופיברומיאלגיה

פיברומיאלגיהמחקרים רבים מנסים למצוא דרכים להקל על התסמינים של מחלת הפיברומיאלגיה ובכך לעלות את איכות חייהם של המטופלים. לצריכת אלכוהול יש סיכונים חמורים לצד השפעות חיוביות.

התסמינים המאפיינים אותה הם תשישות ובעיות שינה, כאבי ראש, דיכאון, תסמונת המעי הרגיז ובעיות בשלפוחית שתן. הטיפול הקונבציונאלי מתמקד בניהול הכאב ובניסיון לשנות הרגלי חיים.

פיברומיאלגיה הינה מחלה כרונית, המסבה סבל רב לחולים וקשורה לכאבים כרוניים. היא אינה ברת ריפוי, והמנגנון המדויק בו היא מתרחשת אינו ידוע.

מצד אחד, שתיית אלכוהול רבה למשך שנים הינה מסוכנת, אך מצד שני, עדויות קליניות ואפידמיולוגיות מראות כי שתייה מתונה קשורה להפחתת הסיכון למחלות קארדיו ואסקולאריות ושבץ או אירוע מוחי על רקע איסכמי.

בארצות הברית, שתיית אלכוהול בכמות מתונה נחשבת להתנהגות התורמת ומגנה מפני מחלות לבביות, בשילוב עם איזון תזונתי, פעילות גופנית עקבית, שמירה על המשקל וחוסר עישון.

מעבר לכך, צריכה נמוכה עד מתונה של אלכוהול נמצאה קשורה עם איכות חיים טובה יותר, מצב רוח, ומצב בריאותי טוב, במחקרים שנעשו על צעירים ומבוגרים, וכגורם מגן באוכלוסייה הכללית עם וללא כאבי שרירים כרוניים.

מחקר חדש שנעשה במרפאת מיו במינוסטה, מצא קשר בין שתיית אלכוהול בכמות מתונה לבין הפחתה והקלה בתסמינים המאפיינים בפיברומיאלגיה. הסברה היא כי האלכוהול מעלה את רמת החלבון (GABA (gamma-aminobutyric Acid הקשור למחלה זו.

מהלך המחקר והממצאים

המחקר כלל יותר 946 חולים בפיברומיאלגיה, אשר חולקו לקבוצות שונות על פי הרגלי שתיית האלכוהול אשר הם גילו: ללא צריכת אלכוהול, צריכת אלכוהול נמוכה (פחות משלושה משקאות בשבוע), צריכה מתונה (בין 3-7 משקאות בשבוע) וצרכנים כבדים (יותר משבע משקאות בשבוע).

הקבוצה הגדולה במחקר הייתה של החולים אשר לא צרכו אלכוהול (N=546) אשר היוו 58% מסך כל הנבדקים במחקר. קבוצת שותי האלכוהול, מכל המינונים היוותה 36% מסך כל אוכלוסיית המחקר (N= 338).

מחקר זה מצא כי הקבוצה אשר שתתה אלכוהול במינונים נמוכים ומתונים, הראו פחות תסמיני כאב, ודירגו את איכות חייהם כטובה יותר, בהשוואה לקבוצת החולים אשר לא צרכה אלכוהול.

הם הצליחו לעבוד יותר, הפחיתו במספר ימי ההיעדרויות שלהם ממקום העבודה, הרגישו פחות עייפות וכאב. יתרה מכך, קבוצה זו אשר צרכה אלכוהול בכמות קטנה או מועטה, היו בעלי כושר גופני טוב יותר בהשוואה לקבצה אשר לא שתתה אלכוהול בכלל.

הקשר בין אלכוהול ופיברומיאלגיה

המנגנון המדויק להבנת הקשר בין אלכוהול והכאבים המאפיינים את חולי הפיברומיאלגיה אינו ידוע כל צורכו. ההנחה היא כי שתיית אלכוהול בכמות מתונה עשויה לשכך את השפעת הייצור הנמוך של GABA, אשר הינו נוירוטרנסמיטור מעכב. מינונים נמוכים שלGABA  במערכת העצבים, עלולים לגרום לתגובה מוגברת לכאב.

אלכוהול נקשר לרצפטור ל-GABA  במערכת העצבים המרכזית, אשר בתגובה מגיבה באופן מופחת לכאב. מעבר לכך, טוענים החוקרים, השפעת האלכוהול יכולה להיות גם הודות למצב רוח משופר, חברתיות יתר והורדת מתח.

ממצאי המחקר נותחו לאחר ניטרול משתנים כמו BMI (מסת הגוף) ומשתנים סוציאליים אחרים העשויים להיות בעלי השפעה דומה על תסמיני המחלה.

החוקרים מסתייגים באופן זהיר ממסקנות גורפות, בעיקר מכיוון שלצריכת אלכוהול בכמות גבוהה ישנה השפעה שלילית על מאפייני המחלה, והחמרה של התסמינים.

החוקרים אומרים כי יש צורך במחקרים נוספים אשר יחקרו את סוג הקשר, מכיוון שבמחקר זה השתתפו מספר מועט יחסית של משתתפים אשר צרכו אלכוהול בכמות נמוכה ומתונה. כמו כן, מחקר זה לא מנסה להעלות את מינוני השתייה של חולי פיברומיאלגיה, כחלק משיטת טיפול או מניעת תסמינים.

קראו על עוד מחקרים בנושא תזונה ופיברומיאלגיה:

הקשר בין צריכת גלוטן לפיברומיאליגיה

אתר זה הוקם במטרה להעניק לגולשים ידע מקיף על אבחון וטיפול בפיברומיאלגה.

תוכן עניינים

דילוג לתוכן