אחד מציוריה המפורסמים של האמנית פרידה קאלו מראה בו את דמותה של פרידה עצמה כאשר היא דומעת ונעצים נעוצים בחלקים שונים של גופה.
הציירת סבלה מכאבים כרוניים בכל גופה לאחר שהייתה מעורבת בתאונת דרכים קשה ששברה את עמוד השדרה שלה.
יש המשייכים את הציור לניסיון של פרידה לתאר את הכאב שנגרם לה מהתאונה, אולם אחרים רואים בנקודות בהן נעוצים הנעצים בדיוק את הנקודות שמאפיינות את הכאב של חולות פיברומיאלגיה.
פיברומיאלגיה היא תסמונת המאופיינת בכאבים כרוניים מפושטים בחלקים רבים של הגוף. התסמונת מופיעה בעיקר בקרב נשים ומיעוט קטן מן הסובלים ממנה הם גברים.
רוב החולות נמצאות בטווח הגילאים שבין 30 ל-50 ועוצמת הכאבים והמיקום שלהם יכולים להשתנות בין אישה לאישה וכן להשתנות אצל אותה אישה בתקופות שונות.
הקושי בטיפול בפיברומיאלגיה
הקושי בטיפול בתסמונת זו מתחיל בראש ובראשונה באבחנה. אישה יכולה לעבור בין עשרות רופאים ביניהם רופאי משפחה, נוירולוגים, אורטופדים ואף פסיכיאטרים עד שתתקבל האבחנה כי הבעיה היא פיברומיאלגיה. הרופא המטפל במחלה זו הוא ראומטולוג.
חשוב להבין כי היות והמנגנונים הגורמים לפיברומיאלגיה עדיין אינם ידועים לחלוטין, אין עדיין טיפול דפינטיבי למחלה. ישנן הרבה תרופות וטיפולים אחרים אותם רופאים רושמים וממליצים לחולות פיברומיאלגיה, אולם האפקט של כלל הטיפולים הללו הוא הקלה על תסמיני המחלה בלבד.
במפגש הראשוני עם הרופא חשוב מאוד להגדיר מהן הציפיות מהטיפול כיוון שחיוני שהן הרופא והן המטופלת יבינו כי לא מדובר כאן על הבראה מהמחלה אלה על שיפור של איכות החיים. לדוגמא- שיפור של 50% בכאבים בטווח של שנה לאחר תחילת הטיפול מוגדר כתוצאה טובה.
אלטרולט ונוגדי דיכאון
אמנם פיברומיאלגיה היא לא מחלה פסיכיאטרית למרות שישנם עדיין רופאים המאמינים בכך, חלק ניכר מהטיפול הקונבנציונאלי בה הוא על ידי מתן של תרופות נוגדות דיכאון.
התרופות הללו פועלות בשני מישורים: מצד אחד הן עוזרות לשפר את מצב הרוח של החולות שנוטות להיכנס פעמים רבות לדיכאון בעקבות הכאבים הכרוניים מהן הן סובלות, ומצד שני התרופות גורמות לעלייה של הורמון הסרוטונין בגוף, שמעבר להיותו הורמון שמשפר את מצב הרוח, הוא גם עוזר בהפחתה של כאבים.
אחת התרופות הנפוצות לשימוש והתרופה שנחקרה הכי הרבה בהקשר של שימוש בחולות פיברומיאלגיה היא אלטרולט (amitriptyline). אלטרולט שייכת לקבוצה רחבה יותר של נוגדי דיכאון בשם TCA's או נוגדי דיכאון טרי ציקליים.
המינון המקובל של אלטרולט לטיפול בפיברומיאלגיה הוא נמוך מהמינון שמקובל לרשום לחולים הסובלים מדיכאון קליני בלבד.
מקובל להתחיל את הטיפול בכדור של 10 מ"ג אחת ליום ולעלות בהדרגה עד שרואים השפעה. בסופו של דבר מרבית החולים מסתדרים היטב עם מינונים של 25-50 מ"ג ליום.
לאחר נטילת התרופה ניתן לראות שיפור קליני משמעותי בסימפטומים בקרב 25%-40% מכלל החולות המקבלות את הטיפול.
ישנן כמובן תרופות נוספות נוגדות דיכאון המשמשות לטיפול בסובלות מפיברומיאלגיה, ביניהן ניתן למנות את התרופות המוכרות פרוזאק וציפרלקס.
טיפולים נוספים
חולות פיברומיאלגיה נוטות לסבול ממגוון רחב של תסמינים פרט לכאבים ולדיכאון רובן נוטות לבעיות שינה ולסטרס שמגבירים את תסמיני המחלה ובמקביל מעלים את הסיכוי לפתח מחלות נוספות. חשוב במקרים כאלה לשלב בטיפול גם תרופות או טכניקות הרגעה שיעזרו בהפחתת סטרס ויסייעו לשינה טובה יותר.
ניתן גם לטפל בתרופות מקבוצת משככי הכאבים ונוגדי הדלקת, ואף להזריק חומרים מאלחשים כמו לידוקאין לנקודות ספציפיות הכואבות בתדירות גבוהה.
הטיפול העתידי בפיברומיאלגיה צפוי להתמקד בדיכוי קולטנים ומנגנונים שאחראיים על תחושת הכאב במוח עצמו, ובכך להקל על הסובלות מהתסמונת בצורה יעילה יותר.